יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

ד"ר ירון זיו על ההבדל בין משוב ענייני לשיפוטי

מאת: ירון זיו
ד"ר ירון זיו פיתח מודל המכונה "מודל המכתבים", והו הוא מציג תיאור מדויק של משוב בונה ותומך לעומת משוב ביקורתי ותוקף, ומסביר את מידת השפעתו על יכולת הלמידה של האדם את עצמו:
הוא מבחין בין משוב שיפוטי למשוב ענייני.המשוב השיפוטי הוא המשוב המתמקד באדם ולא בהתנהגות,המשוב הענייני מתמקד בהתנהגות ולא באדם.

משוב שיפוטי מורכב ממשפטים המתחילים במלה "את/אתה" עם כינויי גנאי, חשיבות סטריאוטיפיות, דעות קדומות והכללות יתר. לדוגמה: אתה עצלן, את לא אחראית, אתה רע, את המונית.

משוב ענייני הוא ייחודי וממקד התנהגות מסוימת ללא הכללה על סך כל אישיות האדם. המשפטים מתחילים בדרך-כלל במלה: "אני", ואחריה תיאור רגשי של השפעת התנהגות האחר על נותן המשוב.לדוגמה: "לא מקובלת עלי צורת הפנייה שלך אליי כרגע", "אני רואה זאת שונה מאוד כי בהתנהגות זו אני קולט דווקא הרבה תוקפנות".
להלן המודל:

לקריאת הפוסט במלואו - ד"ר ירון זיו

קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי".

יום חמישי, 28 ביולי 2011

המאבקים החברתיים בישראל והפסיכולוגיה של השינוי - ירון זיו

מאת: ירון זיו
במהלך העיסוק בנושא "הפסיכולוגיה של השינוי, השאלות שאנו תמיד שואלים את עצמנו הן: מה גורם לאדם לעשות שינוי ומדוע דברים משתנים או לא חלופין לא משתנים? מה גורם לשינויים בתוך ארגון או עם?

אנו חוזים כיום בתהליך שאין לו תקדים, עם ישראל קם ממושבו ויוצא אל הרחובות. צעירים מתיישבים באוהלים בשדרה, הפגנות מאורגנות בכל עיר מרכזית וההתאחדות סביב המטרה היא גדולה מתמיד.
בדומה לשאר מדינות המזרח התיכון, כמו סוריה ומצרים, כנגד כל השערות המומחים למיניהם, גם בישראל הגיעה בה הציבור יוצא להרעיד את השלטונות. אמנם השלטון בישראל איננו שלטון מלוכני או דקטטורי, אך מדובר בהנהגה שבמשך שנים ארוכות מבטיחה בבחירות ולא מקיימת, ונוהגת באטימות, חוסר רגישות ובחוסר הקשבה לדברי העם – עד שאלו הופכים לזעקות.

לקריאת המשך הפוסט - ירון זיו

דר' ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי"

יום שלישי, 14 ביוני 2011

ירון זיו - המודל ההתפתחותי של קב' על פי ליווסלי ומקנזי

מאת: ירון זיו


שלב 1  -  התקשורת  -  ENGAGEMENT

המטרה העיקרית היא פתירת הקושי הכרוך בנושא ההתקשרות בין המשתתפים, דבר שיבטיח כי מהקבוצה יצמח מבנה חברתי ושהזהות הקבוצתית תתבסס. המנגנון הראשוני להתפתחות ההתקשרות הוא אוניברסאלי: ההכרה בעובדה שאחרים חוו ניסיונות דומים לשלי. קבלה לא ביקורתית זו היא תופעה הכרחית, מאחר שלקבוצה עדיין אין כוח פנימי להתמודד עם עימותים פנימיים בין חבריה. הרגשת האוניברסליות  ממקדת את הקבוצה בנושא ההתחברות ומשיגה אינטראקציה מלכדת.

האווירה מאופיינת בתחושת התקשרות והתאחדות. מטרת הפרטים בקבוצה היא לאפשר לעצמם להיות חלק ממבנה חברתי, ולא להישאר מבודדים ומרוחקים, והפחד בשלב זה הוא הפחד שהאחרים לא יקבלו אותי.
המטרה מושגת  באמצעות חשיפה עצמית שיטתית, הנושאת בדרך-כלל אופי עובדתי. המימד האופייני החשוב במיוחד בשלב זה עובר בגבול שבין התחברות-התנתקות ובין אמון-חוסר אמון. חברי הקבוצה עוסקים בעיקר שאלה, האם הם מקבלים את עצמם כיצורים חברתיים בעלי יכולת לאינטראקציה, ועדיין נמנעים מלהעלות נושאי אינטראקציה חשובים, אף שלעתים הם מודעים להם ומתייחסים אליהם  בשלב מתקדם יותר. חשיפה עצמית, אתגר ביחסים בין-אישיים ותובנה פנימית צצים, אך הם שטחיים, ולא רצוי שיהיו המוקד. רצוי שהעימותים בין המשתתפים יהיו מועטים כדי שלא לפגוע בלכידות הקבוצה.
לקריאת המשך הפוסט - דר' ירון זיו 
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי".

יום ראשון, 15 במאי 2011

דר' ירון זיו - מהו "אפקט הפסח" ?


מאת: דר' ירון זיו

חג הפסח עבר לפני כשבועיים ואני מאמין כי רובנו חזר לשגרה, אלא שבהרבה מקרים הדי ואדי החג עדיין נושאים את אותותיהם ומקבלים משמעות בתוך מערכות היחסים, הזוגיות והמשפחתיות – בחרתי לקרוא לזה בשם " אפקט הפסח".


אפקט הפסח מתייחס לתופעה אשר באה לידי ביטוי עם סיומו של החג. כידוע, החגים אצלנו הם בעלי אופי משפחתי מאוד בולט, שמתבטא באירוחים, מפגשים אינטנסיביים ולפעמים אף לינה אצל בני משפחה. האירועים המשפחתיים נמשכים לפעמים מספר ימים רצופים ומפגישים את המשפחה הישראלית הממוצעת עם מטענים רגשיים מאוד עמוקים.

מפגש שאמור להיות מהנה מעלה מטענים מהעבר
המפגש המשפחתי יכול להיות מפגש מהנה, משמח, נעים הנושא בחובו את תחושת הלכידות הגיבוש והמשפחתיות העונה על צורך שכולנו מחפשים,

לקריאת המשך הפוסט - דר' ירון זיו


ד"ר זיו ירון הוא מנהל מרכז מעוף להתפתחות אישית

יום שני, 25 באפריל 2011

דר' ירון זיו על הורות ויחסי אובייקט




אוטו קרנברג


אוטו קרנברג {1970} אמר שגישת "יחסי אובייקט" היא גישה אנליטית ליחסים בין-אישיים מופנמים. הגישה חוקרת כיצד יחסים בין-אישיים קובעים את המבנים התוך-נפשיים, כיצד מבנים אלו נשמרים או משתנים וכיצד הם מפעילים מחדש יחסים מופנמים מהעבר במערכות היחסים הבין-אישיים בהווה. 
מובא ע"י דר' ירון זיו

יש לציין שבמובן זה הביטוי "אובייקט" הופך להיות פעיל וחי, ולא כפי שמקובל להתייחס למלה כאל דבר סביל ודומם. בגישת יחסי האובייקט מדובר לא רק ביחסים הממשיים עם הזולת, אלא גם ביחסים הפנימיים בין חלקי האישיות השונים, כאשר הזולת הופך לחלק מעולמנו הפנימי בתהליך ההפנמה שעברנו.

דר' ירון זיו מוסיף שתאוריית "יחסי אובייקט" עוסקת באינטראקציות בין עולמו הפנימי של האובייקט {היחסים המופנמים עם אחרים מהעבר} ובין היחסים הבין-אישיים בהווה. כך יהיה אפשר להסביר את התנהגות האדם ביחסיו עם הזולת בהווה כביטוי מוחצן של יחסיו עם דמויות משמעותיות בעברו, בשנות חייו הראשונות.

לקריאת המשך הפוסט - דר' ירון זיו

יום שלישי, 5 באפריל 2011

דר' ירון זיו על תנועה חיצונית ופנימית בהורות

בעבר , לצורך יצירת סמכות הורית, הורה לא היה צריך להביא את האישיות שלו לתוך מערכת היחסים. בדורי, עצם קיומה של ההגדרה, הבהירה לי , יחד עם מבט אחד ממנו, שזה שהוא אבא שלי, זה מספיק.
מאת – דר' ירון זיו




סמכות הורית בעולם המודרני
היום, כל הורה לילד קטן יודע, שכבר מגיל צעיר, צריך להבנות מול הילדים, סמכות הורית. אותו ילד בן ארבע, אומר לאמא שלו היום, ללא בושה – "את לא קובעת עליי . . . את לא מחליטה על הגוף שלי . . . אני זה אני". ואת כאם ואתם כהורים, תופסים את הראש בין הידיים, מסתכלים על הילד הקטן והדעתן הזה, וחושבים – אם זה עכשיו, מה יהיה בגיל ההתבגרות?
באשר לגיל ההתבגרות – הוא מתחיל היום מגיל 8 בערך. והורה כמוני לילד בן 13 שאומר לו "טוב טוב אל תביא אותי, רק שלא יראו שאתה אבא שלי", מסתכל סביב ורואה דבר אחד בבהירות גמורה – העולם הזה, הקשר בין ההורים לילדים, הוא לא מה שהיה פעם. אז מה עושים?

לקריאת המשך הפוסט - ירון זיו

דר' ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי".
לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים מאת דר' ירון זיו

יום שני, 21 במרץ 2011

דר' ירון זיו על הנחיצות של קורס לסמכות הורית

השבוע רציתי להתייחס לפוסט שכתבה אורטל הופמן ושהתפרסם באתר נענע10. "כשאדם רוצה להוציא רישיון נהיגה עליו לעבור בדיקות כשירות רפואית, שיעורים וטסטים, וגם שיעורי רענון נהיגה אחת לתקופה.
מאת: דר' ירון זיו


לעומת זאת, לתפקיד ההורה – התפקיד הכי משמעותי בחייו של אדם – אין מבחני קבלה. כל אחד יכול להיות הורה גם אם הוא בהכרח יזיק ליילוד. לא זאת ועוד, אין גם דרך למנוע זאת ממנו ולפעמים, כך נדמה לי, אנשים מועלים בתפקיד הזה שניתן להם – תפקיד ההורה", כתבה אורטל.


אני מסכים איתה. אכן, הורות היא מקצוע לכל דבר ועניין. אולם לצערינ, אף אחד מאיתנו לא קיבל את ההכשרה הזאת ובטח ההורים שלנו לא.



אנחנו ההורים הם הגורם המשפיע ביותר על חינוך ילדינו לטוב ולרע ואי אפשר להתחמק מהאחריות שלנו. לכן,  המדינה חייבת לעשות תהליך שבו הורה לא יכול לקבל את התואר "הורה", אלא אם כן הוא עבר הדרכה והשתלמות.

לקריאת המשך הפוסט - דר' ירון זיו